חוקרים במכון ויצמן מצאו שגן בשם אורתופדיה, או Otp, ממשיך לפעול לאורך כל החיים הבוגרים במקום להיכבות אחרי שהוא מסייע לבנות את המוח העוברי, וזו הייתה ההנחה של המדענים עד כה. פרופ׳ גיל לבקוביץ, ד״ר יעל קופרמן ופרופ׳ אלון חן השתמשו בהנדסה גנטית כדי לכבות באופן סלקטיבי את הגן בעכברים זכרים בוגרים רק אחרי שהגיעו לבגרות מלאה, ובכך בודדו מה שהגן עושה בהמשך החיים ממה שהוא עושה מוקדם יותר.
עכברים בלי גן Otp פעיל פיתחו רמות מוגברות של קורטיקוסטרון, הורמון הלחץ, לצד התנהגות דמוית דיכאון וחוסן מוחלש ללחץ. אותם עכברים פיתחו גם כולסטרול וסוכר בדם גבוהים יותר, אחוז שומן גוף גבוה יותר למרות אכילה רגילה, ורמת הורמון בלוטת התריס נמוכה משמעותית, שילוב שמצביע על כך שהגן מווסת חילוף חומרים ומצב רוח דרך אותו מנגנון ולא דרך שני מנגנונים נפרדים.
זה לא רק בונה את המערכת, אמר לבקוביץ, זה שומר עליה פועלת. הממצא, שפורסם בכתב העת Endocrinology, ממסגר מחדש את Otp מגן התפתחותי עם תפקיד קבוע בלידה לרגולטור מתמשך שהגוף ממשיך להסתמך עליו. פרופ׳ דני בן צבי מהאוניברסיטה העברית, שלא היה מעורב במחקר, הציע פרשנות עצמאית לתוצאה.
השלב הבא הוא לבדוק אם אותו דפוס מתקיים בעכברות נקבות, שכן טיפול שנבנה על תוצאה שהתקבלה רק אצל זכרים מסתכן בכישלון אצל המין שלא נבדק כלל. אם הממצא יעמוד במבחן, החוקרים אומרים שהוא עשוי להצביע על טיפולים חדשים לחרדה, ללחץ ולהפרעות מטבוליות שכיום מטופלות כמצבים לא קשורים במקום כתסמינים של אותו מתג בסיסי.