נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בכנס ידיעות אחרונות שיעשה כל שביכולתו כדי לסייע לישראל להקים ממשלה יציבה אחרי הבחירות ב-27 באוקטובר, ואמר שבאמת יעשה כל מה שביכולתו כדי שלא יהיו בחירות חוזרות, משום שהאתגרים הלאומיים של המדינה עצומים. ההבטחה חוזרת ל-2019 ו-2021, כשישראל קיימה ארבע מערכות בחירות לפני שקואליציה החזיקה מעמד, ממשלה שבעצמה שרדה רק עד סוף 2022.
מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד, כיום מספר שניים ברשימת יחד של נפתלי בנט, לא חיכה לראות איזו צורה המאמץ של הרצוג יקבל. הוא כתב שהוא מקווה מאוד שהנשיא לא ינסה לדחוף שוב ממשלת אחדות מזויפת, אזהרה ישירה מפני כל הסדר שישאיר את נתניהו בתפקיד תחת תווית אחרת.
בני גנץ, בראש כחול לבן, טען באותו יום את הטענה ההפוכה, שרק ממשלת אחדות ציונית, של שני המחנות, יכולה להתמודד עם איראן, עם גיוס החרדים ועם תיקון הקרעים בחברה הישראלית. אותה מילה, אחדות, משמשת את לפיד כאזהרה ואת גנץ כפתרון, סימן לכך שהשאלה מה יקרה אחרי ה-27 באוקטובר כבר לא מוכרעת עוד לפני שנספר קול אחד.
לתפקיד של הרצוג עצמו יש משקל מעבר לרטוריקה. אחרי בחירות בלי מנצח ברור, הנשיא הוא זה שמבקש רשמית ממנהיג מפלגה לנסות להרכיב ממשלה, אותו מנגנון שהוליד ארבעה ניסיונות בין 2019 ל-2021 לפני שאחד הצליח. כשהסקרים עדיין מראים שלא הקואליציה השלטת ולא גוש האופוזיציה מגיעים לרוב לבד, השאלה שהרצוג אומר שהוא רוצה למנוע, מי יקבל את התפקיד ומה הוא יבנה איתו, עשויה להיות שוב שלו לענות עליה.
