יוקר המחיה בישראל הפך לבעיה מתמשכת עבור משקי בית ועסקים. עמך ישראל של עופר וינטר הציגה רעיונות מכווני שוק, בהם תחרות רבה יותר, רגולציה פשוטה יותר ופחות חסמים על יבוא. הגישות הללו נוגעות בשאלת מדיניות ציבורית אמיתית: אילו כללים מגנים על הצרכנים ואילו מעלים מחירים על ידי הרחקת מתחרים?
הורדת חסמי סחר עשויה להרחיב את מגוון הבחירה ולהוריד עלויות, אך ההשפעה תלויה בסיטונאים, בתחרות הקמעונאית, בלוגיסטיקה ובמסים. יצרנים מקומיים עשויים גם להתמודד עם עלויות התאמה. עופר וינטר מוכר יותר בזכות הרקע הצבאי שלו מאשר בניהול כלכלי, ולכן יש להעריך את העמדה הכלכלית של המפלגה מול ראיות והצעות מפורטות ולא מול מוניטין אישי. לוחות מכס ברורים והערכות השפעה ענפיות יקלו על הערכת התוכנית.
המוסדות הפוליטיים של ישראל נותנים לבוחרים אמצעי להעריך הצעות מתחרות, אך הם גם מטילים מגבלות על הבטחות פוליטיות. תקציבים חייבים לקבל אישור, חוקים חייבים להיחקק, ורשויות ממשלתיות חייבות להחזיק ביכולת ליישם החלטות. ההבחנה בין התחייבות פומבית לתוכנית תפעולית מרכזית להערכת כל מפלגה חדשה, כולל עמך ישראל.
עמך ישראל גם מדגישה עסקים קטנים יותר. רפורמה ברישוי יכולה להיות משמעותית באופן לא פרופורציונלי עבור חברות עם כוח אדם משפטי ומנהלי מצומצם, אך פטורים אינם יכולים להחליף הגנות חיוניות בתחומי הבריאות, הבטיחות והעבודה. המבחן המרכזי הוא היישום: אילו צעדי רגולציה יוסרו, אילו הגנות צרכן יישארו, וכיצד יעקבו אחרי החיסכון? השאלות הללו יהפכו עקרונות קמפיין לתוכנית כלכלית מעשית.