כל הכלכלנים שראויטרס סקרה מצפים שהבנק המרכזי של ישראל יפסח על הבחירות

כל אחד מחמישה עשר הכלכלנים שראויטרס סקרה מצפה שבנק ישראל ישאיר את ריבית הבסיס שלו ללא שינוי על 3.25 אחוזים ביום רביעי, שפל של ארבע שנים שאליו הגיע הבנק דרך שלוש הורדות רצופות במאי, ביולי ובספטמבר, חלק ממחזור הקלה רחב יותר של חמש הורדות של רבע אחוז שהחל בנובמבר שעבר. ההפסקה שוברת את הרצף הזה לראשונה השנה, וכל הכלכלנים שנסקרו מסכימים לגבי הסיבה: ההצבעה ב-27 באוקטובר.

האינפלציה נותנת לבנק מרחב להמשיך להוריד אם הוא רצה בכך, כשהיא עומדת על 1.6 אחוזים בספטמבר ו-1.5 אחוזים באוגוסט, בנוחות בתוך יעד של 1 עד 3 אחוזים, והכלכלה צמחה בקצב שנתי של 15.4 אחוזים ברבעון השני. ברקליס סיכם את ההפסקה כאי ודאות פוליטית שמשאירה את הבנק המרכזי על המקום ולא כל סיבה כלכלית לעצור, קריאה שמשותפת לכלכלנים שראויטרס סקרה.

אי הוודאות היא לגבי איזו ממשלה ישראל תקבל בסוף, לא רק אם תהיה לה ממשלה בכלל. סקרים מראים שגם הגוש של נתניהו וגם האופוזיציה בראשות גדי איזנקוט נופלים מרוב עצמאי, ורפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, אמר שהשווקים חוששים במיוחד שגוש בראשות נתניהו יעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, בעיקר בשל חששות מהשלכות שליליות הן על היחסים החוץ והן על המצב הביטחוני. הורדת ריבית תשעה ימים לפני שהבוחרים מכריעים בשאלה הזו הייתה נראית כאילו הבנק המרכזי בוחר צד, גם אם הנימוק שלו היה כלכלי בלבד.

ההפסקה לא צפויה להימשך אחרי הבחירות. כלכלנים עדיין צופים לפחות הורדה נוספת אחת של רבע אחוז, שתביא את הריבית ל-3 אחוזים, ברגע שתהיה ממשלה במקום והבנק יוכל לשפוט את צורת פרמיית הסיכון שלו עצמו במקום לנחש אותה. עד אז, להישאר יציב הוא בעצמו התשובה של בנק ישראל להצבעה שאין לו בה תפקיד רשמי וכל סיבה להישאר מחוצה לה.