חמישים ושישה מול חמישים ושלושה, ואחד עשר מנדטים ששני הצדדים לא סופרים

סקר שפרסם תאגיד השידור כאן ביום ראשון מעניק לגוש המתנגד לנתניהו 56 מנדטים ולגוש התומך בו 53, כשהמפלגות הערביות מחזיקות ב-11. דרושים 61 כדי להרכיב ממשלה. החשבון זהה לזה שנרשם בחודשים האחרונים, והבחירות רחוקות כאחד עשר שבועות.

לפי מפלגות: הליכוד 24, ישר 23, ביחד 13, הדמוקרטים 10, ישראל ביתנו 10, עוצמה יהודית 8, ש״ס 8, יהדות התורה 8, רע״ם 6, הציונות הדתית 5 וחד״ש תע״ל 5. בל״ד אינה עוברת את אחוז החסימה, וכך גם כחול לבן.

הממצא בעל חיי המדף הקצרים ביותר נוגע למפלגות החדשות. שתי רשימות ימין הוקמו כדי לשבור בדיוק את הקיפאון הזה, אחת סביב טרופר והנדל ואחת סביב גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, האחרונה הוקמה רק בשבוע שעבר. אף אחת מהן אינה עוברת את החסימה בסקר הזה. מפלגה חדשה שמקבלת אפס מנדטים שבוע אחרי ההקמה אינה עדיין פסק דין, אבל היא כן אומרת שמה שנבנה כדי לשנות את החשבון לא שינה אותו.

אחד עשר המנדטים הערביים הם המספר ששני הגושים מרחיקים ואיש מהם אינו יכול להתעלם ממנו. חמישים ושישה ועוד אחד עשר הם רוב על הנייר, והסיבה שאיש אינו מתאר זאת כרוב היא מוסכמה פוליטית ולא עובדה חשבונית. עד שהמוסכמה תשתנה או שגוש אחד ישיג חמישה מנדטים ממקום כלשהו, כל סקר כזה מתאר את אותה תיקו במילים מעט שונות.