גורמים בכירים אומרים כי הסבירות למלחמה רחבה יותר המערבת את איראן פחתה בשבועות האחרונים בעקבות החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להטיל סבב חדש של סנקציות כלכליות קשות על טהרן, על פי הג'רוזלם פוסט. הגורמים, שלא זוהו בדיווח המקורי, העלו כי חבילת הסנקציות מהווה מסלול חלופי להסלמה צבאית ישירה, מסלול שנועד להפעיל לחץ כלכלי על המשטר האיראני תוך הימנעות מהסיכונים המיידיים של עימות אזורי רחב יותר.
לפי התיאור שהעביר הג'רוזלם פוסט, הסנקציות מובנות באופן נרחב בקרב הגורמים כניסיון "לקנות זמן", ובאופן ספציפי עד לאחר הבחירות לקונגרס בארצות הברית מאוחר יותר השנה. מסגור זה מרמז כי שיקולים פוליטיים פנימיים בוושינגטון ממלאים תפקיד משמעותי בעיצוב הגישה של הממשל כלפי איראן, לצד השיקולים האסטרטגיים והביטחוניים ששולטים בדרך כלל בדיון על העימות בין שתי המדינות.
התזמון בולט. בחירות אמצע הקדנציה נוטות לצמצם את התיאבון של נשיא מכהן להרפתקנות צבאית בחו"ל, בפרט כזו שעלולה לטלטל את שווקי האנרגיה, לערער את השווקים הפיננסיים, או לגרום לנפגעים אמריקאים בחודשים שלפני הבוחרים. באמצעות הישענות על סנקציות במקום על אפשרויות קינטיות, נראה כי הממשל מאותת על העדפה לצעדים שגורמים כאב כלכלי לטהרן ללא ההשלכות הבלתי צפויות של עימות ישיר.
איראן נמצאת תחת משטרי סנקציות שונים כבר עשרות שנים, המכוונים בין היתר ליצוא הנפט שלה, למגזר הבנקאות ולתוכנית הגרעין. כל חבילה חדשה נוטה לסחוט כלכלה שכבר נחלשת מאינפלציה, פיחות המטבע ושנים של בידוד ממערכות פיננסיות בינלאומיות מרכזיות. עם זאת, האם הצעדים האחרונים המתוארים בדיווח הג'רוזלם פוסט ישנו באופן משמעותי את שיקולי טהרן, נותרת שאלה פתוחה, שכן קמפייני סנקציות קודמים לא תמיד הצליחו לשנות את התנהגות המשטר האזורית או את שאיפותיו הגרעיניות.
עבור ישראל, כל התפתחות שמפחיתה את הסבירות לטווח הקצר למלחמה רחבה יותר נושאת משמעות ברורה. גורמים ישראלים הזהירו שוב ושוב מפני הסכנות שמציבות תוכנית הגרעין האיראנית ורשת השלוחים האזוריים שלה, ודה-אסקלציה ברטוריקה או בעמדה מוושינגטון עשויה לעצב את האופן שבו ירושלים מכיילת את תגובותיה שלה בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, גורמי ביטחון ישראלים הביעו באופן היסטורי ספקנות באשר לכך שסנקציות בלבד מספיקות לריסון השאיפות האיראניות, בטענה כי לחץ כלכלי צריך להיות מלווה בהרתעה אמינה.
הדיווח גם מדגיש את מאזן האיזון העדין הניצב בפני ממשל טראמפ בעודו מנווט בין לחצים מתחרים מבעלות ברית באזור, שיקולים פוליטיים פנימיים, והמטרה הרחבה יותר של מניעת הסלמה נוספת במזרח תיכון תנודתי ממילא. טראמפ איתת בנקודות שונות הן נכונות למשא ומתן עם טהרן והן נכונות להפעיל לחץ מרבי, והחבילה האחרונה של הסנקציות נראית נופלת בתוך אותה גישה דו-מסלולית.
הדינמיקה האזורית נותרת נזילה. רשת בעלות הברית והשלוחים של איראן ברחבי האזור הייתה מקור חיכוך מתמשך, וכל תפיסה בטהרן לפיה וושינגטון אינה מוכנה להסלים צבאית עלולה לחזק את היסודות הקיצוניים בממשלת איראן ובמיליציות המסונפות לה. מנגד, לחץ כלכלי מתמשך עלול גם לחזק את ידם של אלה בטהרן הטוענים לגישה זהירה יותר כדי להימנע מבידוד נוסף של המדינה.
אנליסטים העוקבים מקרוב אחר היחסים בין ארצות הברית לאיראן מציינים לעיתים קרובות כי לסנקציות יש מטרות מרובות מעבר להשפעתן הכלכלית המיידית. הן יכולות לשמש כאיתות של נחישות לבעלות ברית ויריבים כאחד, ככלי לחילוץ מנוף למשא ומתן עתידי, ואמצעי להפגין פעולה כלפי קהלים פנימיים מבלי להתחייב לאפשרויות צבאיות מסוכנות יותר. נראה כי הגורמים המצוטטים על ידי הג'רוזלם פוסט מתארים בדיוק סוג כזה של חישוב, שבו הסנקציות משמשות כאמצעי גישור זמני ולא כפתרון סופי למתחים העומדים ביסוד המצב.
מהדיווח הזמין אינו ברור בדיוק אילו מגזרים בכלכלה האיראנית מותקפים בסבב האחרון הזה של הסנקציות, או כיצד מתכוונת טהרן להגיב. גורמים איראנים פסלו בעבר את הסנקציות כלא יעילות, בעוד שבמקביל המשיכו במעקפים דיפלומטיים וכלכליים, כולל העמקת הקשרים עם סין ורוסיה כדי לרכך את השפעת הלחץ המערבי.
החודשים הקרובים, ובפרט התקופה שלפני הבחירות לקונגרס בארצות הברית ולאחריהן, צפויים לשמש מבחן מכריע לשאלה האם אסטרטגיית הלחץ הכלכלי הזו יכולה להחזיק מעמד מול הסלמה נוספת. אם המתיחות תתלקח שוב, בין אם באמצעות אירוע המערב שלוחים איראניים, ציון דרך בתוכנית הגרעין, או טריגר אחר, גישת "קניית הזמן" המתוארת על ידי הגורמים לג'רוזלם פוסט עלולה להתברר כהפוגה זמנית בלבד ולא כפתרון בר קיימא.
בינתיים, ההערכה מצד הגורמים מצביעה על תחושת הקלה זהירה בקרב אלה העוקבים אחר הסיכון למלחמה רחבה יותר, גם אם הם מכירים בכך שהמקורות העומדים ביסוד המתיחות בין ארצות הברית, ישראל ואיראן נותרים ללא פתרון במידה רבה.