לוחמי טליבאן ציינו בשבת חמש שנים לנסיגה האמריקאית ולשובם לשלטון בחגיגות ברחבי כאבול, כשהם נוסעים ברכבים עטויי דגלי התנועה. זהו התאריך שהתנועה בוחרת לציין, וזו התצוגה שהיא מקיימת מדי שנה מאז.
המדד המשמעותי אינו המצעד. נשים אפגניות עדיין מודרות מהמרחב הציבורי. זה היה הקבוע לאורך חמש שנים שבהן ביקשה התנועה הכרה, וזו הסיבה שההכרה ברובה לא הגיעה.
עבור קורא ישראלי העניין הוא במה שנראית נסיגה במרחק של חמש שנים. הטיעון שנשמע ב-2021 היה שממשלה שתישאר מאחור תחזיק מעמד. היא לא החזיקה, ומה שבא במקומה מנוהל חצי עשור בידי מי שמחזיק בשטח ולא בידי מי שחתם על ההסכם.
הלקח הזה הוזכר שוב ושוב בדיון הישראלי על ההסדרים בעזה ובדרום לבנון, שם הנסיגה נקשרת לאימות בידי גורמים חיצוניים. כאבול היא המקרה שכולם מצטטים ומעטים מתארים במדויק: לא הסכם שהופר, אלא הסכם שהערבים לו עזבו.