הסכם המסגרת שחמאס אישר ב-30 ביולי מחלק את 47 האחוזים מרצועת עזה שהוא עדיין שולט בהם לחמש גזרות. הנשק יימסר והמנהרות ייהרסו גזרה אחר גזרה, כל שלב יאומת, ולאחר כל אימות ייסוגו כוחות ישראליים מהקו הצהוב לקו האדום, קרוב יותר לגבול. המסגרת נגזרת מתוכנית עשרים הסעיפים שהציג דונלד טראמפ בספטמבר 2025.
נתניהו דחה אותה, בעמדה שלא תהיה פריסה ישראלית מחדש בעזה עד שחמאס יתפרק לחלוטין מנשקו. גורם המעורב בשיחות מוסר שמועצת השלום, הגוף בשליטה אמריקאית שמנהל את זה, שוקלת כעת גישה כוללת במקום: פירוק מנשק של כל האזור שבשליטת חמאס בבת אחת, ונסיגה לגדר עזה רק לאחר אימות הכול. אותו גורם מוסר שהתוכנית המקורית לא נזנחה.
ההבדל הוא מה כל צד נדרש לעשות ראשון. תוכנית מדורגת משלמת לחמאס בשטח עבור כל מנה של פירוק נשק, וזה מה שהפך אותה למקובלת על חמאס ולבלתי מקובלת על ישראל. תוכנית כוללת מבקשת מחמאס לוותר על הכול לפני שדבר זז, וזה הופך את הבעיה במקום לפתור אותה.
ג׳ארד קושנר נפגש עם נתניהו בירושלים ביום שלישי, וגורם במועצת השלום מוסר שהשניים הסכימו שלא תהיה פריסה ישראלית מחדש עד שחמאס יתפרק לחלוטין מנשקו. ניקולאי מלדנוב הוא השליח שנושא את זה. מה שנדון כעת אינו היעד, המשותף לשתי התוכניות, אלא איזה צד מתבקש לזוז בלי ערובה.